שלום לגב' יעל פרוש, פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה, מנהלת יחידת הורים ופעוטות בבית הירוק, ושלום גם לגב' נחמי סמואל, מייסדת ומנהלת הבית הירוק – מרכז הורים וילדים במעיני הישועה. הערב ננסה להבין קצת יותר טוב על חשיבות קשר הורה-תינוק, כיצד מזהים דיכאון אחר לידה ועוד.
שלום לכל היולדות ובני הזוג. לכבוד הוא לנו לקחת חלק בקבוצה זו.
לפני שמתחילים אציין שהמידע שיינתן אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי פרטני ואין להשתמש בתשובותינו כמידע ספציפי למקרה וכבדיקה מקצועית ופורמלית.
הערה חשובה!
המידע בקבוצה נועד להאיר נקודות חשובות ולא להוות המלצה לטיפול זה או אחר
נתחיל עם הרקע. מה זה "הבית הירוק"? באופן כללי – זה נשמע כמו וילה בכפר שמריהו או רעננה…
הבית הירוק הוא מרכז למשפחות שבהם אחד ההורים או שניהם מתמודדים עם מחלת נפש ויש כבר קשיים עם הילדים. המרכז בנוי כמו בית עם סלון, מטבח, חדרי טיפול שבנויים בצורת חדרי ילדים.
המשפחות מגיעות למרכז לטיפולים שונים כ- 4 פעמים בשבוע, הטיפולים כוללים: הדרכת הורים, טיפולים פרטניים, טיפולים דיאדיים, טיפולים משפחתיים וסדנאות משפחתיות. הסדנאות כוללות ארוחות ערב משפחתיות, טיפול במשחק ומעקב פסיכיאטרי במידת הצורך
כל המטפלים הם אנשי מקצוע ברמה גבוהה
עם כל הכבוד, זה נשמע קצת מאיים… במיוחד כשאת מחלות הנפש מעדיפים להשאיר רחוק מהעין. האם יש אפשרות לקבל סיוע בבית הירוק אבל בלי שכל השכונה תדע על כך?
המקום בנוי בצורה מאוד חמה, האווירה ביתית, כמובן שיש סודיות וחיסיון רפואי. המשפחות מעדיפות להגיע במקום להתרוצץ בין מגוון מטפלים, יש פה מקום אחד שרואה את המשפחה כיחידה אחת. נבנית תוכנית טיפולית וכל המטפלים של המשפחה עובדים בשיתוף פעולה מלא.
בשנה האחרונה הוספנו לבית הירוק יחידה לגיל הינקות, שאולי יעל שאחראית על היחידה תרחיב עליו
לפעמים, גם אם אנחנו מאד רוצים להשאיר את הקשיים הנפשיים רחוק מהעין, אסור להתעלם מהם. אחת הבעיות (שסופסוף) למדנו להכיר בהן היא דיכאון לאחר לידה. עד כמה חשוב לאבחן בזמן דיכאון לאחר לידה?
דיכאון לאחר לידה יכול לקרות במקרים שונים- אצל נשים שחוו קשיים נפשיים טרם ההריון והלידה וגם אצל נשים שמעולם לא חוו קשיים נפשיים. יש רצף- דכדוך קל ונטייה לבכי שעובר תוך יום יומיים עד דיכאון קשה מאד. אם יש דכדוך שלא עובר תוך יומיים, אם אין הנאה מהתינוק, אם יש קשיי שינה ותיאבון, כדאי להתייעץ עם רופא.
באופן כללי, הבנתי שיש תופעה של דיכאון במהלך הריון. האם זה נכון?
בהחלט יתכן שיהיה גם דיכאון במהלך ההריון. ההורמונים מתחילים להשתולל במהלך ההריון והמצב הנפשי מושפע מכך.
גם לסביבה יש השפעה רבה על מצב הרוח של היולדת. במהלך ההריון גם מתרחש תהליך נפשי שכולל התרגשות ושמחה לצד דאגות ולפעמים גם חרדות. השילוב הזה מבלבל ולפעמים משפיע לרעה על מצב הרוח.
האם יש השלכות על העובר במקרה של דיכאון בהריון או לאחר לידה?
אנו עובדים בעיקר עם הורים ותינוקות ואנו רואים את השפעת הדיכאון של האם על התינוק.
אילו השפעות? איך זה נראה?
לא פעם מגיע תינוק לאם עם דיכאון שמסרב ליצור קשר עין, אפילו בורח מקשר עין עם האם
באיזה גיל???
בגיל מס' חודשים
לדוגמה אמא עצובה, תינוק לא חייכן, מסיט את המבט ונמנע מקשר עין. אלה דברים שניתן לטפל בהם!!! אמהות במצבים אלה מגיעות לטיפול עם התינוק והבן זוג, אנו מלמדים אותם להנות זה מזו, מסייעים בהפחתת הלחץ ורואים תוצאות.
ככל שמגיעים אלינו צעירים יותר, כך העזרה יעילה יותר. יצא לנו לראות גם תינוקות שהגיעו בגיל שבעה/ שמונה חודשים ונראה ממש כמו איחור התפתחותי, למרות שתוך מספר מפגשים ניתן לראות שעם טיפול התינוק משתנה באופן משמעותי.
הבעיה שלפעמים אנחנו נוטים להסביר את חוסר השמחה בעייפות מצטברת. האם יש כלל אצבע שיעזור לנו להבחין בין עייפות רגילה לבין מצב הדורש סיוע?
כן! לדוגמא כאשר יש קושי משמעותי בתפקוד
שולחים את אמא לישון, מתחייבים שאבא/ סבתא לא זזים מהתינוק. אם היא לא נרדמת (וברור שהיא עייפה) צריך לפנות לרופא.
האם יש "מבחן" שכל יולדת יכולה לבחון את עצמה, או שרק הסביבה שלה יכולה לשים לב? משהו ברמה של שאלון
יש שאלון שניתן בטיפת חלב לכל יולדת.
אבל יש גם כללי אצבע חשובים:
1. אמא לא אוכלת למרות שהכינו עבורה את האוכל שאוהבת.
2. עניין השינה שציינתי קודם.
3. אמא לא נהנית מהתינוק. לכל אמא יש רגעים שבהם קשה לה עם התינוק. אף אחת אינה מושלמת וב 3 בלילה כשהתינוק בוכה מותר לכל אמא לחשוב שהתינוק שלה לא חמוד. אבל אם כך היא מרגישה לאורך תקופה ממושכת, שהיא לא מתחברת אליו, זה סימן לא טוב.
יש עוד סימנים- חוסר ריכוז, מחשבות לפגיעה עצמית, אשמה מוגברת.
אז הבנו מתי צריכה להדלק נורה אדומה. הגיע הזמן להבין מהו הטיפול הניתן כשהיולדת מגיעה עם *דיכאון קל*? לעומת הטיפול כשמגיעים מאוחר מידי והדכאון כבר הפך לדיכאון כבד…
אלה דברים לא קלים שניתן וצריך לטפל בהם. נשים חושבות שהן אשמות במצב.
אך המצב הוא לפעמים פשוט הורמונלי. כמו כל בעיה רפואית אחרת. כמו שסוכרת צריכה איזון, כך גם המצב הנפשי.
הורים פנו סביב מצב רוח ירוד שלהם על רקע ההורות- אני מרגישה שאני לא אוהבת את התינוק שלי, אני מרגיש שאני הורה לא טוב. סביב המקרים שמגיעים עם תינוקות ופעוטות אנו מציעים–
טיפול פרטני להורה / הורים במידת הצורך
טיפול פסיכיאטרי להורה / הורים במידת הצורך
וטיפול דיאדי או טריאדי- אם ופעוט או הורים ופעוט.
בטיפול זה, שמתקיים על השטיח אני מתבוננת יחד עם ההורים על ההורות שלהם, הציפיות שלהם, אנו מנסים להבין את התינוק, ללכת עם המשחק שלו, להבין מה אומר הבכי שלו, לייצר רגעי משחק משותף.
אנו מטפלים כך בדימוי העצמי ההורי שהוא אחת הנקודות הקשות בדיכאון לאחר לידה. האמירה הכי פופולרית בדיכאון לאחר לידה היא- אני אמא לא טובה.
וזה פשוט לא נכון. אפשר וצריך לטפל!
המילה "טיפול" נשמעת מאד מאיימת. מה זה כולל?
ראשית אני חושבת/ מקווה שרב העוסקים המלאכה החשובה של עבודה עם הורים ופעוטות הם אנשים לא מאיימים.
טיפול הוא מקום שבו נוצרת ברית בין המטפל למטופל ובמקרה שלנו מטופלים למען מטרה חשובה. הרבה פעמים התמיכה והלגיטימציה שאנו נותנים להורים, עוברת מהם לילדיהם.
לדוגמה כשאמא מרגישה אשמה על מצבה, ומקבלת לגיטימציה לרגשותיה, כולל השליליים ביותר, היא נרגעת, היא מבינה שהיא לא רעה, שמגיע לה לקבל עזרה, שהיא ראויה להערכה על כך שבאה לטיפול, וזה נותן לה כח לחבק את התינוק שלה. אנו עוזרים לאם לנסח אמירה ומסר לתינוק- כי אנו מאמינים שתינוקות מרגישים, מבינים.
נעזור לאמא לנסח משפט שהיא מתחברת אליו והיא תגיד אותו לתינוק שלה- אני לומדת להיות אמא, אני אעשה הכל כדי להתחזק וללמוד לאהוב אותך.
מהי ההכשרה (או המקצוע) של המטפלים במקרה של טיפול בדיכאון?
קו ראשון- פונים לטיפת חלב/ רופא נשים/ רופא משפחה. הם מפנים הלאה. אצלנו, במעיני הישועה הטיפול ניתן על ידי צוות רב מקצועי.
פסיכיאטר במידת הצורך בטיפול תרופתי (לפעמים לתקופה קצרה)
באיזה פורמט מתבצעים הטיפולים?
הטיפולים הפרטניים ניתנים על ידי פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכותרפיסטים.
יש לנו גם צוות ריפוי בעיסוק במידת הצורך.
טיפול דיאדי- הורה 1 וילד (כל שבוע הורה אחר)
טיפול טריאדי- שני ההורים והילד
האם יש גורמי סיכון להתפתחות דיכאון לאחר לידה?
כן. דיכאונות או קשיים נפשיים בעבר, דיכאון לאחר לידה קודמת, דיכאון לאחר לידה אצל אמא של האם, סיבוכי הריון, לידה מוקדמת, ועוד.
יש גם את עניין הציפיות- אשה בעלת ציפיות גבוהות מעצמה, שבדר"כ מצליחה בכל דבר, פרפקציוניסטית, עשויה להתאכזב מהדברים הקטנים- קשיי הנקה, עייפות, ולפתח דכדוך עד כדי דיכאון.
רובנו יותר לחוצים בתקופה הזו.
לידה היא גם גורם מלחיץ. השילוב הזה יכול להיות קשה לחלק מהנשים. לא קל ללדת עם ההגבלות הקיימות- פחות ביקורים, פחות ימי מנוחה במחלקת יולדות. כאן נכנסת המשפחה! המשפחה יכולה וצריכה לתת ליולדת את מה שבית החולים פחות פנוי לתת בימים הללו- בשלב בית החולים בשיחות טלפון ובהמשך בבית בעזרה מקסימלית- אוכל, ניקיון, עזרה עם הילדים. חשוב לתת ליולדת לנוח.
עד כמה חרדה לתינוק קטן היא בגדר נורמלית, ובאיזה שלב כבר כדאי לחשוב על קבלת עזרה?
היצור הקטן שנולד הוא מאד פגיע. דאגה לשלומו שומרת עליו. אבל, כשזה מוגזם- זה לא טוב. יש הורים שמלבישים חם מידי, מאכילים יותר מידי. הכל מאהבה ורצון טוב. יש היום טווח רחב של אנשי מקצוע וחשוב לשאול את כל השאלות, גם אם הן אולי בסיסיות. אף אחד לא נולד הורה.
לגבי החרדה דבר חשוב נוסף- אם היא גלובלית- כלומר החרדה היא לגבי כל תחום בחיי התינוק, ואין בכלל רגעים של הנאה- חשוב לפנות לעזרה מקצועית רפואית.
יש טענה שגורסת שהאישה יכולה להוציא את עצמה מהדיכאון ללא טיפול. מה דעתך?
בכנות- שאלה שקשה לי לענות עליה. באופן טבעי, כיוון שאני עובדת בבריאות הנפש אני מכירה את אלה שמגיעים לטיפול. לא מכירה את אלה שאת מדברת עליהם.
אבל אני חושבת שטיפול טוב ומדויק לא יכול להזיק. עדיף להגיע לשווא מאשר לא להגיע ולהסתכן בהחרפת המצב.
מהו טווח הזמן שיכול להתפתח דיכאון לאחר לידה?
נשים יכולות להגיע גם שנה אחרי לידה, אבל כששואלים את השאלות מגלים כמעט תמיד שהיו סימנים חודשים לפני כן.
האם מותר (רפואית) להכנס להריון אחרי דיכאון לאחר לידה?
שאלה טובה ומורכבת. כניסה להריון במהלך משבר נפשי היא דבר שאנו רואים לעתים. זוגות מייחלים לפתרון משברים נפשיים/ זוגיים/ משפחתיים באמצעות ההריון.
אנו ממליצים לקיים חשיבה משותפת בין בני הזוג ובינך לבין גורמים שהם מכירים וסומכים עליהם.
חשוב להגיד שברב המקרים הריון ולידה הם מבורכים.
במקרים בהם ישנם קשיים, ניתן וצריך להעזר.
ולסיום החלק הראשון – האם זה נכון שעלול להתפתח גם דיכאון לאחר לידה אצל *אבות*? ועד כמה חשובה הנוכחות של האב בקשר הורה-תינוק?
ככל שעוברות השנים אנו עדים לתהליך חשוב מאד בחיי המשפחה- האב הופך להיות חלק משמעותי יותר בחיי ילדיו.
זהו תהליך נפלא שכולם יוצאים ממנו מורווחים. האבות לומדים להנות מהדברים החשובים באמת, האמהות זוכות בסיוע והשתתפות בנטל, והילדים מרוויחים את אבא שלהם- כמי שמגדל אותם, מאכיל אותם, מתעניין בהם, משחק איתם על השטיח.
במקביל יש יותר ויותר מקרים של דיכאון או שינויים במצב הרגשי של גברים סביב הכניסה לאבהות.
אבות רואים את הפער בין האבהות שלהם לבין האופן שבו הם גדלו, ולעיתים חווים חסר שלא היו במגע רגשי איתו עד להיותם הורים. יש גברים שמתקשים לפנות מקום לתינוק וחשים שהוא לקח מהם את בת הזוג שלהם.
יש כל מיני סיבות בעטיין גברים נכנסים לדיכאון. לא כל יום אדם הופך להורה. זו חוויה נפלאה, אך לעתים גם מטלטלת. שינוי גדול, אחריות עצומה. כל אחד והיכולת שלו להתמודד במצבים שכאלה.
אב מאד חשוב, כמו האם. הן בתמיכה שהוא מעניק לאם (תמיכה שנותנת לה כוח לטפל בתינוק) והן בקשר הישיר שלו עם הילדים.
לכל הורה יש תפקיד. כשאמא או אבא נמצאים במשבר נפשי, על אחת כמה וכמה חשוב ההורה השני כגורם מגן.
עוברים לשאלות מחברי/ות הקבוצה:
1.
דיכאון אחרי לידה עובר בתורשה?
יש עדויות לכך. כשאנו מבררים אם לאמא של האישה עם דיכאון לאחר לידה היה גם דיכאון לאחר לידה, לעיתים קרובות התשובה חיובית. אך לא תמיד.
לכל בעיה רפואית יכולות להיות כמה סיבות. זו עשויה להיות אחת מהן.
2.
אישתי ילדה לפני חודש והיא והיא מאוד לא שמחה, לא חזרה לעצמה וכו' אני מאוד חושש, השאלה למי ניתן לפנות?
כל הכבוד שאתה דואג לה. רופא משפחה או טיפת חלב באזור המגורים אמורים לתת לך מידע לאן לפנות.
במידה ואתם גרים באזור, אתם כמובן מוזמנים לפנות אלינו לבית הירוק במעייני הישועה.
3.
איך מייצרים הנאה משותפת הורה תינוק
שאלה חשובה.
יושבים על השטיח- המטפל (לרב מטפלת- לדוגמה פסיכולוגית) ומתבוננים במשחק של התינוק. המטפלת מעודדת את האם לאט ובעדינות להצטרף למשחק. במקרים של דכאון יכול לקחת כמה שבועות עד שנראה את החיוך המשותף, אנו מעודדים את האם ונעזרים בסבלנות. יש מקרים בהם אנו שואלים מתי בפעם האחרונה שיחקתם כך עם התינוק, והתשובה היא- מזמן/ כלל לא.
אני מבקשת לקראת סיום להבהיר- משחק משותף יכול להיות שיר שהורה שר לתינוק, משחק אצבעות, תיפוף על הרצפה, לא צריך להיות משהו מאד מושקע ומשוכלל. אפשר להתבונן בתינוק, לשים לב מה מעניין אותו, ולהצטרף אליו.
המשחק המשותף הוא חשוב כמו אוכל. הוא מייצר הנאה, מחזק את הדימוי העצמי, הוא מפתח את הדמיון, והוא גם משפיע לטובה על הדימוי העצמי ההורי.
תהנו
תודה רבה ליעל פרוש, פסיכולוגית קלינית מומחית, ולגב' נחמי סמואל, מייסדת ומנהלת הבית הירוק במעייני הישועה על השעה וחצי האחרונות. החכמתן אותנו!!
בתפילה שלא נצטרך להיעזר בכן, אבל טוב שאתן כאן כדי לתת מענה מקצועי כשצריך.
נעמה יקרה, תודה רבה שבמסגרת מאמצייך לשפר את רווחת ההורים הצעירים והתינוקות שלהם, חשבת גם על בריאותם הנפשית. ככל שהנושאים הללו ידוברו יותר בציבור, כך אנשים לא יהססו לפנות לטיפול. טיפול נפשי יכול להציל חיים.