נפגשתי לשיחה קצרה עם פרופ' אריאל מני, מנהל אגף נשים בבית חולים מעיני הישועה. בחרתי לשמוע את בית החולים החרדי המוביל במספר הלידות בקטגוריית בתי החולים הקטנים. בית חולים שנולד כבית יולדות והפך לבית חולים המאפשר הרבה פרוצדורות רפואיות תוך שמירה על התחושה הקהילתית החמה.

יש משהו שאישה יכולה לעשות לפני הלידה או במהלכה על מנת למנוע התערבות רפואית בלידה?

תלוי מאוד איזה סוג התערבות ומה הסיבה, יש דברים שאינם בידינו ואינם בידה, במעיני הישועה או בכל בית חולים אחר בישראל ובעולם, למשל מצוקת עובר– אנחנו חייבים להוציא את הילד מהר ואז אם זה ניתוח או וואקום, אבל יש מצבים שיכול להיות שאם אישה תגיע מוכנה יותר ובשלב של צירים מתקדם יותר, ותנוחות לידה שונות, כל זה יכול למנוע התערבויות מסוימות ושוב כמובן, תלוי אילו התערבויות, יש התערבויות שלא ניתן למנוע.

וכן צריך להתייחס לאפידורל שהוא גם סוג של התערבות אבל התערבות טובה ויעילה. אמנם הוא משפיעה על התנועתיות של האישה אבל אם אפשר להקל על הכאב אז למה לא? כמובן שיש לאפידורל תופעות לוואי משלו אבל באופן כללי אני ממליץ להשתמש בכלי הזה.

לגבי זירוז– אחוז הזירוזים בעולם המערבי באופן כללי מאוד גבוה ואני חושב שניתן לצמצם אותו, הרבה פעמים לדעתי ניתן להימנע מזירוז וצריך לשקול יחד עם הרופא האם כדאי לזרז עכשיו או בעוד כמה ימים ואלי בכלל תתפתח לידה רגילה, הכל זה עניין של מה הרווח ומה המחיר של הזירוז.

ובכללי אני חושב שהכי חשוב זה שתהיה תקשורת זורמת בין הגורם המטפל- רופא וכו' לבין האישה, בני הזוג, תקשורת זורמת ונכונה גורמת לתחושה של אמון שהוא גורם חשוב מאוד למהלך לידה תקין ושהכל יזרום יותר טוב.

הריון מורכב – יש דעה בציבור שלנו שאם יש הריון מורכב כדאי ללכת ללדת בבית חולים גדול, האם זה נכון?

במעיני הישועה יש מוכנות של המערכת לטיפול במצבים מורכבים ובמצבי חירום שונים. אנחנו התמודדנו ומתמודדים בהצלחה רבה במצבים מורכבים מאוד.

ולגבי העובר קודם כל יש לנו מערכות טובות לגילוי מוקדם כמו אולטרסאונד איכותי, אקו לב עובר לאבחון נכון. וכשמגלים בעיה שאין ביכולתנו לטפל אנחנו מיד מעבירים.

חשוב גם לזכור שלא בכל בית חולים גדול יש רופאים ספציפיים וגם במעיני הישועה לא תמיד יש ובמקרה שצריך רופא ספציפי אז מעבירים לבית חולים שיש בו רופא כזה. אבל גם כמעט ואין צורך ברופא ספציפי ממש בזמן הלידה, ואם צריך לאחריה מעבירים לבית חולים אחר. ואם מתגלה במהלך ההיריון בעיה מורכבת ממש ניתן לתכנן לידה בבית חולים אחר, אבל זה מקרה קיצון ממש שאיני זוכר הרבה מקרים כאלו.

אבל בכל מקרה לגופו צריך לשקול היטב מהי טובת האישה והילוד. זה הכי חשוב.

נעבור לחלקים שאינם הריון ולידה, אחרי הכל החיים לא מתחילים ונגמרים רק בשנות הפוריות…

האם רצפת אגן קשורה לכתמים?

ממש לא. כתמים קשורים לצוואר הרחם.

במידת הצורך, יש בדיקות שניתן לבצע ולפעמים מאתרים פצע וניתן לצרוב אותו. ויש כתמים הנובעים מהרחם עצמו. כמו פוליפים או שאריות מהריון או כל בעיה אחרת הגורמת לכתמים.

יש תחושה בציבור החרדי ששמירה על טהרת המשפחה מונעת סרטן ובדיקות הטהרה חושפות מהר יותר אם יש גידול בצוואר הרחם. האם זה נכון?

ממש לא.

המציאות בשטח היא שבדיקות טהרה הן לטהרה, ובדיקות למניעת סרטן צוואר הרחם הן בדיקות שונות לחלוטין.

הבדיקות לצוואר הרחם הן בדיקת פאפ. פעם בשלוש שנים ניתן לעשות אצל רופאה משטח מצוואר הרחם, בדיקה פשוטה מאוד. שמגלה לנו באחוזי דיוק מאוד גבוהים אם יש או אין גידול. ואם מגלים שאכן יש גידול ניתן לטפל במגוון דרכים.

מה דעתך כגניקולוג בכיר על חיסון הפפילומה נגד סרטן צוואר הרחם?

ממש בעד. זהו סוג הסרטן הראשון והיחיד שאפשר לומר עליו ב99% שהגורם לו זהו גורם זיהומי. שאר הסוגים יכולות להיות סיבות שונות הגורמות לסרטן. ואם אפשרי למנוע ממחולל זיהומי לחדור אלינו על ידי חיסון בגיל צעיר ואנחנו יכולים למנוע מחלה קשה בהמשך החיים על ידי חיסון עם תופעות לוואי זניחות אז למה לא לחסן?

מחקרים הוכיחו כי השכיחות של סרטן צוואר הרחם ירדה באופן משמעותי לפני כשלוש- ארבע שנים רק כי התחילו לחסן לפני עשר- חמש עשרה שנה. הדרך הכי בריאה זה מניעה. למנוע זה הרבה יותר טוב מאשר גילוי מוקדם.

שמעתי על בדיקת נשאיות לBRCA, מה הבדיקה הזו ועד כמה היא חשובה?

BRCA היא בדיקת סקר גנטית לאיתור רקע תורשתי לסרטן השד ולסרטן השחלות.

אנחנו המדינה הראשונה בעולם שמשרד הבריאות מממן את הבדיקה הזו. זה לא עולה כסף לבדוק נשאיות ל BRCA אישה נשאית- זאת אומרת שיש לה 50 -80  אחוז סיכוי בהמשך החיים לפתח סרטן, סרטן השד או שחלות ואפשרי לטפל בזה בגיל מוקדם. עוד לפני שמתחילות הבעיות. גם אם לא נבצע לאישה בגיל הפוריות כריתת שד אבל נבצע בדיקות MRI למעקב על מנת לראות שלא מתפתח משהו מחשיד. ובגיל מאוחר יותר, אחרי שאישה מסיימת ללדת 45 – 50 ניתן לבצע ניתוח מונע.

כאן, מגיע הריאיון לסיומו, וזו ההזדמנות להודות לפרופ' אריאל מני על המידע הרב, למרות העומס הרב בו הוא שרוי הן בניהול אגף נשים במעיני הישועה, והן בניהול תוכנית הלימודים של הסטודנטים לרפואה בבית הספר לרפואה (4 שנתי, אוניברסיטת תל אביב).

בעז"ה נמשיך לעסוק בנושאי בריאות החשובים לנו, הנשים החרדיות.

עד אז – מוזמנות להצטרף לקבוצות 'לידה זה כח' 9, הקבוצה החדשה שנפתחה בימים אלו.
להצטרפות לקבוצות אחרות (הורים לקטנטנים' או 'מניעה כהלכה') יש לשלוח הודעה לנעמה.