ערב טוב לפרופ' פרדו, מנהל מרכז בריאות האשה קונקורד, שרותי בריאות כללית, רכז רפואת נשים במחוז דן פתח תקווה, וגם אחראי מרפאת זיהומים בהיריון בילינסון.

ערב טוב

תודה רבה על ההזדמנות לשמוע ישירות מהמומחה על נושא חשוב כמו סקירת מערכות

מתחילים עידן חדש עם החיסון לקורונה

לפני שנתחיל, נשמח לשמוע 2-3 משפטים על קורונה מנקודת מבטך כמנהל מרכז בריאות האישה

ֿתקופה מאתגרת מאוד -הצלחנו לשמור על מתן שירות רציף גם בתקופה קשה זאת. למזלנו הטוב שיעור הפגיעה בנשים הרות היה נמוך – לעומת העולם שם נשים הרות חוו סיבוכים.

אני אומרת שהפגיעה העיקרית בנשים הרות היא חווית לידת קורונה, שהיא לא מיטבית, אבל מובנת בנסיבות הקיימות.

נתחיל עם השאלה הבסיסית:

כבר בפעם הראשונה שאנחנו מגיעות לרופא נשים הוא עושה אולטרסאונד, מה ההבדל בין אולטרסאונד "רגיל" לסקירת מערכות?

המונח אולטראסאונד מתיחס לבדיקה בה נעשה שימוש בגלי קול על מנת לאבחן  מצבים שונים ברפואה . ניתן להשתמש בכלי הזה לא רק בגניקולוגיה אלא גם בענפי רפואה אחרים.

בגניקולוגיה אנו נעזרים מאוד בכל הדמיה זה באבחון בעיוות גניקולוגיות שונות – ובמעקב ההריון.

הבדיקה הראשונה הינה חשובה ביותר היא קובעת את תקינות ההריון מיקומו (לשלול הריון מחוץ לרחם) וגיל ההריון. כל אלו נכללים תחת  הכותרת אולטראסאונד.

סקירת המערכות הינה בחינה מדוקדקת של מערכות העובר על מנת לאבחן את תקינותו- בישראל היא מבוצעת בשני שלבים: מוקדמת סביב שבוע 14 ומאוחרת סביב שבוע 21-22.

אציין שסקירת מערכות בסביבות 22 היא לכל אישה ללא תשלום.

מדוע קבעו שסקירת מערכות בשבוע 22 היא ללא תשלום, בשונה מהסקירות שלפניה ואחריה?

שאלה טובה – זאת קביעה היסטורית – היות והבדיקות החלו עם הסקירה השניה – החליט משרד בשלב מסוים להכליל אותה בסל הבריאות. הסקירה המוקדמת הינה תוספת צעירה ומסיבות כלכליות טרם נכנסה לסל הבריאות אך היא קיימת במושלם בהשתתפות עצמית נמוכה.

אז מי רשאי לערוך סקירת מערכות?

משרד הבריאות קבע לכך כללים ברורים – בגדול על הסורק להיות מומחה ברפואת נשים לאחר השתלמות של שנה בתחום ביחידת על קול מוכרת.

טכנאיות אינן מורשות לבצע סקירות

מה מצפים לגלות בסקירת מערכות?

הסקירה הינו חלק מהבדיקה – רק רופא מורשה לייעץ על ממצאי הבדיקה …

מטרת הסקירה הינה גילוי פגמים וליקויים בעובר. ממצאים אילו יכולים לסייע לרופא במתן ייעוץ – כמו לדוגמא הכוונת ההורים לייעוץ גנטי.

האם יש טעם בייעוץ גנטי אחרי שההיריון קיים? בהנתן הכלל שלא מבצעים הפלה…

אני בהחלט מודע לכלל ״לא מבצעים הפלה״. אבל   מטרת היעוץ היא לפעמים הכוונת הזוג לבדיקות לקראת ההריון הבא , מתן יעוץ לאחים ואחיות שלהם ועוד.  גם איתור של מחלות גנטיות בהיבט המשפחתי הינו חשוב.

אני חושב שיש מסר לא ברור – בקהילה החרדית, לפיה אנו, הרופאים, מכוינים להפסקות היריון. אני חושב שההיפך הוא הנכון. אנו נלחמים על כל עובר תינוק ופג. כאשר אנו יודעים ממה הוא סובל אנו מטפלים בו טוב יותר.

מה עוד אפשר לגלות בסקירת מערכות?

אנו היום בעידן חדש. היום אנו מאבחנים בעיות ברחם ומבצעים טיפולים וניתוחים לעובר בעודו ברחם אמו. התחום נקרא רפואת העובר ועד לפני שנים ספורות טיפולים אלו נחשבו למדע בדיוני.

אין ספק שהתרבות השונה והסטנדרטים הבאים בעקבותיה גורמים לתחושה הזו בקרב הרופאים, ולא פחות מכך גם בקרב הציבור החרדי. בדיוק  זו הסיבה שחשוב לנו לשמוע על בדיקות שכן יכולות להועיל להריון ולעובר הנוכחי.

איזה מומים עובריים אפשר לגלות ולתקן?

דוגמא -היצרות של מסתם בלב – ניתן לפתוח את ההיצרות עוד ברחם. יש עוד מצבים כמו נוזלים בבית החזה, פגמים בסרעפת ועוד. האמת כעת בבילינסון כמעט כל שבוע יש לנו ניתוחים כאלו.

האם אלו מצבים שאי אפשר לתקן אחרי הלידה? האם כל כך דחוף לטפל בהם לפני הלידה?

לא רק זה כאשר לדוגמא יודעים על בעיה לעובר נערכים אחרת בלידה. לא זמן אבחנו בעיה במעי של העובר בחודש השמיני  הקדמנו את הלידה – כירורג ילדים ניתח אותו בגיל כמה שעות.

במקרים מסוימים שאם לא יטופלו ברחם יגרמו ללב העובר נזק בלתי הפיך, בוודאי כדאי לטפל ברחם – אנו עוסקים בהצלת חיים יותר מכל דבר אחר.

כלומר, מדובר בהצלת חיים של העובר?

יש מצבים  שבהם אנו מקדימים את הלידה על מנת לטפל בעובר מוקדם ככל האפשר .

לדוגמא תינוק שסבל מגידול צווארי – האם עוברת ניתוח קיסרי שרק הראש של התינוק מוצא מהרחם ובעודו מחובר לשליה רופאי אף אוזן וגרון מחדירים צינור לקנה הנשימה שלו – אם לא היה מידע זה התינוק היה נולד ונחנק מיד לאחר הלידה !

לא מעט פעמים נשים מרגישות לחץ נורא כי בסקירה ראו 2 כלי דם ולא שלושה, או שיש סיכוי לבעיה לבבית. וזה לא קל… מה שגורם לנשים לחשוב שאולי כדאי לא לדעת כלום ולהגיע ללידה בלי סקירת מערכות.

כאשר אנו מבצעים סקירה – אנו פורסים בפני הזוג  את הממצאים. לדעתי כאשר יודעים החרדה נמוכה יותר. יש לא מעט מחקרים שמראים שמומים שידוע עליהם לפני הלידה מטופלים הרבה יותר טוב ממצבים לא ידועים.

ברור שכל מה שנאמר גורם לחרדה אצל בני הזוג במיוחד זוגות צעירים בהריון 1 – אבל הידע שאנו מקבלים הוא כה חשוב. עד כדי כך שמרבית הנשים גם במגזר החרדי מבצעות היום מעקבי הריון הרבה יותר מפורטים מאשר לפני נניח 5 שנים.

אני יכולה להעיד שחרדה קיימת גם בהריון 7     J

לחרדה אין גיל, אבל לניסיון יש מקום…

כדי שנרגע, האם יש כלל אצבע – מתי המצב חמור ודורש טיפול, לעומת מצב בו עדיף להיות רגועים ולהמשיך לוודא שהעובר מתפתח כראוי.

האמת אין כלל – כל ניהול ההריון במצבים הללו משתנה מאישה לאישה ולכל עובר יש סיפור שונה.

במצבים פתולוגים יש בבתי החולים מרפאת מומחים, לדוגמא אם יש מום לבבי, מגיע לדיון מנתח לב ילדים – קרדיולוג ילדים, רופא פגיה, יועץ גנטי ומיילד, וכולם יחד עובדים לבנות מסלול וניהול ההריון לא פשוט. כלומר סביב הזוג לפעמים יש בדיון 10 משתתפים… ולכולם מטרה אחת להבטיח לידה מיטבית.

עוברים לשאלות מחברות/י הקבוצה:

1. אני בשבוע 24 והחלטתי לא לעשות סקירה כי הודיעו לי מהקופה שלא אוכל להגיע עם מלווה. 

בשבילי זה יחוד ובעלי מתנגד

(הערה: יחוד הוא מתחומי ההלכה וזה תחום קדוש עבורנו כחרדיות)

ברוב המרכזים הסקירה מתבצעת יחד עם מזכירה בחדר כך שזה לא יחוד, ויש גם רופאות סוקורות- ויותר מכך הבעל לדוגמא בקונקורד יכול להיכנס ולעמוד ליד הדלת – ואין יחוד ויש סקירה וזה חשוב

לגבי היחוד כל מטופלת רשאית לבקש נוכחות של אחות בעת בדיקתה – גם בשבילנו זה חשוב לאפשר לאשה בדיקה רגועה !

כלומר בכללית, גם אם מתקשרים מהקופה ומודיעים שאסור להגיע עם מלווה, המלווה יכול לעמוד בכניסה לחדר?

כך הדבר במרכזים הגדולים כמו בקונקורד… בחדרים קטנים קצת יותר מורכב – יש לברר קודם

זו הודעה שהגיעה הרגע, לאור התשובה שלך: "אני בכללית ועשיתי סקירה לפני כ3 שבועות, בעלי היה איתי והרופא. לא היתה מזכירה או אחות".

צריך להבין גם את הצוות – במקפאה בקונקורד כעת יש קרוב ל 6 אנשי צוות בבידוד לחלקם זהו בידוד שני ושלישי זה לא קל נפשית. לגבי מזכירה – לא קיים בכל המרכזים , אבל מי שמבקשת נוכחות אחות ולא להיות לבד עם הרופא זאת זכותה המלאה ואפשר לצטט אותי!

2. האם יש דברים שהאם מרגישה שיכולים להעיד על מצוקה  או מום? לא במקום סקירות כמובן

בהחלט אמהות יכולות להעיד על שוני באופי תנועות העובר – ריבוי תנועות או מיעוט תנועות לדוגמא או תחושה של בטן קטנה מהצפוי – על רופא טוב להקשיב .

3. אני בכללית. בקשתי רופאה אישה ולא מצאו לי.

יש לנו שתי רופאות שמבצעות סקירות – מטבע הדברים הן עמוסות מאוד – מגיעים אילנו מטופלות מירושלים . לפי מדניות הכללית אני לא רשאי לחסום מטופלות ממחוזות אחרים – אני עושה מאמץ להוסיף עוד סוקרות טובות – לא קל הן מעטות.

תודה רבה לך פרופ' פרדו, על המידע, על ההבנה ועל הרצון לתת לכל אישה את המקסימום שאפשר מבחינה בריאותית.

אני רוצה להדגיש יש לנו אוזן קשבת ורצון לעזור – צריך עם זאת להבין שהתקופה כעת לא קלה לנו …

אין ספק שההנהלה בשירותי בריאות כללית מכירה את הצרכים שלנו כחרדיות, ומתאמצת למצוא פתרונות ראויים.

ברור – אני חושב שאנו בחזית המאמץ הזה – ויעידו על כך לא מעט נשים במגזר החרדי – אנו לא שיפוטיים.