ערב טוב,
אנחנו מתחילים בפגישה עם פרופ' שרון מסלוביץ', סגן מנהל בית חולים ליס ליולדות ומומחה לניתוחים קיסריים.
-לפני הכל – מהו מקור השם?
-מקור השם ניתוח קיסרי הוא בשורש הלטיני caesones שמשמעותו – לחתוך. אין קשר בין שם הניתוח לבין יוליוס קיסר שנטען כי הוא נולד בניתוח כזה והעניק לניתוח את שמו שכן בזמנו של יוליוס קיסר אמהות לא שרדו ניתוח קיסרי והוא בוצע סמוך או לאחר מותה של הרה ואילו ידוע שאמו של יוליוס קיסר חיה שנים רבות לאחר הולדתו.
ישנה סברה נוספת על פיה מקור השם הוא בהוראה של קיסרי רומא להציל עוברים ליולדות שנוטות למות
– מהו אחוז הלידות הקיסריות בישראל לעומת העולם?
– שיעור הניתוחים הקיסריים משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה ותלוי בגורמים רבים ובינהם – שיעור הילודה באוכלוסייה (ככל שגדול יותר, יורד שיעור הניתוחים), שיעור התביעות המשפטיות כנגד רופאים, פרוטוקולים מקומיים וכו. השיעור בעולם המערבי הינו כ 25% ובמדינת ישראל כ 19%. בארה"ב למשל שיעור הקיסריים מגיע ל 30%. גם במדינת ישראל השיעור משתנה בצורה ניכרת בין בתי חולים בהם רוב האוכלוסייה הינה ולדנית כמו בשכונות מסוימות בירושלים ולכן שיעור הקיסרי בבית חולים שערי צדק הינו 9% בעוד שבבתי חולים בהן מחצית היולדות הינן מבכירות כמו בשיבא, בילינסון, שיעור הקיסריים הינו 23%.
– ישנם שכונות בברזיל בהן שיעור הניתוחים מגיע ל 80%!
– כלומר ככל שהגיל עולה ומספר הלידות פר אישה יורד, אחוז הניתוחים עולה?
– מדויק. בבתי חולים בהם יש אוכלוסייה עם מעט ילדים וגיל אם גבוה כמו בתל אביב – שיעור הניתוחים עולה בהתאם
– טוב, שווה ללדת בגיל צעיר:))
– שווה להתחיל ללדת בגיל צעיר ואז להיות כבר יולדת ותיקה בגיל המאוחר יותר…
– אני מניחה שרב הניתוחים הקיסריים הם ניתוחים מתוכננים. לפיכך, לפני שנצלול לעומק המידע, כיצד אישה יכולה להתכונן נפשית לקיסרי צפוי או ספק קיסרי?
– ההכנה הנפשית הינה חשובה ביותר שכן לעיתים יש הבדל ניכר בין הציפיות לבין המציאות לכן חשוב לדעת כמה שיותר, כמו בפורום מעין זה. הידיעה לקראת מה הולכים מרגיעה ומשפרת את החוייה
חשוב לדעת כי ניתוח קיסרי הינו דרך לידה שנחוץ במצבים מסוימים והוא בטוח לחלוטין. למעשה בין הניתוחים הבטוחים ביותר שיש.
– טכנית, איך מתכוננים?
-באותה מידה, כיון שיש לנו כאן גם בעלים של נשים הרות, כיצד אפשר לתמוך ביולדת שנמצאת בבית חולים או אפילו בחדר לידה וזה עתה קיבלה הודעה שהיא מועברת לניתוח חירום?
– עדיף לקבוע ניתוח קיסרי מראש אם הסיבה צפויה וידועה כמו מצג עכוז, שליית פתח, קיסריים בעבר וכו. יש לכך מספר סיבות:
1. אפשר להתכונן נפשית ומעשית ליום הניתוח.
2. ניתן לבצע בירור רפואי חשוב הנדרש בניתוחים מסוימים. למשל בניתוח קיסרי חוזר חשוב מאד לדעת את מיקום השליה טרם הניתוח ולהתכונן אחרת מבחינה רפואית באם השליה קרובה לצלקת הרחמית מהניתוח הקודם.
3. ניתן להתכונן טוב יותר לניתוח עצמו מבחינת מוצרי דם (אם יתעורר הצורך), עירוב של גורמים רפואיים נוספים (כירורגים, אורולוגים וכו).
4. ניתוח קיסרי אלקטיבי נעשה טרם התפתחות צירים, פתיחת צוואר וירידת מים, דבר המקטין משמעותית את שיעור הסיבוכים לעומת ניתוחים המבוצעים תוך כדי לידה.
5. בניתוחים מורכבים ישנה משמעות רבה לצוות הבכיר המגבה ולכן הם מתוזמנים לשעות הבוקר.
מספר ימים טרם הניתוח תוזמני להכנה הכוללת פגישה עם רופא שיקח את כל הפרטים הרלבנטיים, בירור נוסף שצריך לעשות, נטילת דגימות דם, הסבר מפורט על ההליך הניתוחי, סיבוכיו, ההתאוששות ומענה לכל שאלה שעולה. כמו כן תחתמי על הסכמה לניתוח.
טרם הניתוח תתבקשי להיות בצום של 6 שעות. אין חובה לבצע חוקן, גילוח מקום הניתוח או רחצה מיוחדת. בבוקר הניתוח תתקבלי על ידי הצוות במיון, יורכב עירוי ותעלי לחדר ניתוח לשיחה עם המרדים כתורך יגיע. לאחר הניתוח תשהי כשעתיים בחדר התאוששות ואם הכל ילך כשורה – תעברי למחלקת יולדות להמשך ההתאוששות שם תשהי 3 לילות בטרם השחרור.
זה ההיבט הטכני. מבחינת ההכנות הנפשיות צריך להבין כי המטרה בלידה היא ילוד בריא לאם בריאה
אופן הלידה הינו האמצעי על מנת להגיע למטרה ואינו המטרה בפני עצמה
– אז סיפרת לנו מהי ההכנה לפני הניתוח, מה קורה במהלך הניתוח?
– הניתוח מתבצע ברוב המוחלט של המקרים באלחוש איזורי כאשר היולדת ערה לחלוטין ולא מרגישה כל כאב בחלק התחתון של גופה, בערך מהטבור ומטה. האלחוש מבוצע על ידי מרדים שמזריק לגב חומר מאלחש דומה לזה שנעשה בו שימוש אצל רופא שיניים. אין סכנת שיתוק או פגיעה בעצבים והפעולה בטוחה ביותר. סוג אלחוש זה נקרא "אלחוש ספינלי" והוא שונה רק במקצת מאלחוש אפידורלי שמאד נפוץ בלידה נרתיקית.
טרם הניתוח יוחדר קטטר לריקון שלפוחית השתן, חיטוי של איזור הניתוח וכיסוי עם סדינים סטריליים.
– האלחוש מוזרק כמו אפידורל?
– באופן דומה מאד אלא שהזריקה הינה חד פעמית ולא טפטוף דרך צינורית, והאלחוש מלא יותר וטוב יותר, כנדרש…
– כמה אנשי צוות נמצאים בחדר הניתוח?
– טרם התחלת הניתוח הרופא המנתח שאכן היולדת לא חשה כל סוג של כאב ויקבל אישור מהמרדים להתחיל בניתוח.
– האם המלווה מורשה להכנס?
– בשלב זה יכנס המלווה אותו בחרה היולדת במהלך הניתוח ורק אז יחל הניתוח.
– המלווה לא ישהה בחדר ניתוח טרם אלחוש שעובד כהלכה ויולדת מכוסה מלבד השדה הניתוחי כמובן
– כלומר מיד לאחר ההרדמה המלווה נמצא צמוד ליולדת?
– כן, לאחר וידוא כי האלחוש עובד כהלכה
– האם האישה יכולה לראות את הניתוח?
– רק אם היא בוחרת בכך… היולדת יכולה לראות דרך פרגוד שקוף את הוצאת העובר עם יציאתו, ממש כמו בלידה וגינלית, הפרגוד השקוף מאפשר ליולדת חיבור לחויית הלידה. היא לא רואה את החתך אלא רק את חילוץ הילוד
– האם היא יכולה להחזיק ולהניק את היילוד מיד?
– חוייה מרגשת. אין ספק!!
– לפני כשנתיים – התחלנו להפעיל ניתוח קיסרי ידידותי בבית חולים ליס, איכילוב. המשמעות היא, שלהוציא מקרי חירום שבהם נשקפת סכנת חיים לאם או לתינוק, אנחנו מאפשרים לבן הזוג להיות לצדה של האישה בזמן הניתוח בהשגחת מיילדת , ומיד מניחים עליה את התינוק והיא יכולה להיניק אותו ולהמשיך לשהות איתו בחדר הניתוח וגם לאחר מכן בחדר ההתאוששות. זה דורש תיאום מראש.
– הבנו שיש מספר שיטות לסגירת החתך. נשמח לשמוע סקירה קצרה, במיוחד על ההשלכות של כל אופציה
– שנים רבות נעשה שימוש בשדכן סיכות שהוכיח עצמו כשיטה יעילה, מהירה ובטוחה לסגירת החתך אלא שהסיכות מאד הפריעו למנותחות לאחר הניתוח והתוצאה האסטתית היתה לעיתים פחות ממספקת.
– תפר תת עורי – תפר זה תלוי ביכולות הכירורגיות של המנתח ומאריך את הניתוח בכ 10 דקות. התוצאה האסטתית טובה מאד אבל כאמור בתלות במנתח. כמו כן בשל מעבר של המחט בעור מספר רב של פעמים – עולה שיעור הזיהומים בצלקת. שיטה נוספת הנהוגה במספר בתי חולים הינה הדבקה – לטעמי שיטה פחות טובה עם תוצאות אסטתיות בינוניות ומטה. השיטה הטובה ביותר היא כמובן היקרה ביותר – סיכות נמסות. בתום הניתוח אין שדכנים על העור ואין תפר והצלקת נראית סגורה. התוצאה האסטתית מעולה ופחות תלויה במיומנות המנתח. ההחלמה קלה והתגובות מעולות.
אני ממליץ מאד להשתמש בסיכות נמסות ככל הניתן, אין צורך לטפל בצלקת ואפילו לא לכסות אותה כי העור סגור מיד בתום הניתוח.
– איך מנותחת יכולה לברר אם בית החולים יאפשר לה את הסיכות הנמסות? או האם אפשר להזמין זאת בתשלום?
– בית החולים ליס מאפשר סיכות נמסות לכולן למרות מחירן הגבוה מאד. לעיתים צורת הצלקת, בעיקר לאחר ניתוחים קודמים רבים אינה מאפשרת סגירה מיטבית עם הסיכות, במקרים אלה נעדיף את אחת השיטות האחרות. כיום כ 90% מהחתכים בליס נסגרים בשיטת הסיכות הנמסות ואין צורך להזמין בתשלום כמובן.
– כמה זמן אחרי סיום הניתוח האלחוש עובר?
– אנו משתדלים להזריק דרך המחט חומר אלחוש שמספיק ליממה שלאחר הניתוח, כלומר האפקט נוגד הכאב ימשך זמן רב. לעומתו, האפקט של חוסר יכולת הנעת רגליים פג לאחר כשעתיים.
– מהו הפרוטוקול לאחר ניתוח קיסרי?
מבחינת מזון, קימה לשירותים והליכה
– לאחר ניתוח היולדת תשהה כשעתיים בהשגחה צמודה בחדר התאוששות שם תהיה מחוברת לניטור דופק ולחץ דם על מנת לאתר במהירות התדרדרות הקשורה להליך הניתוחי. מצבים אלה נדירים מאד אך דורשים טיפול מיידי.
לאחר כשעתיים ולאחר וידוא שהשפעת האלחוש הספינלי מתחילה לפוג תעבור האם למחלקה ושם היא תקום ממיטתה בהשגחת אחות.
ניתן להתחיל לאכול כ-4-6 שעות לאחר הניתוח. הארוחה הראשונה תהיה בעלת מרקם רך או נוזלי. אפשר לרדת מהמיטה בפעם הראשונה 8-6 שעות אחרי הניתוח. הירידה הראשונה מהמיטה היא רק בליווי אחות. אנו מאד מעודדים ניוד מוקדם משום שזה מסייע לריפוי מוצלח של הצלקת הפנימית והחיצונית.
הקטטר יפורק לאחר מספר שעות ומיד עם הוצאתו ניתן יהיה להטיל שתן באופן עצמוני, מערכת העיכול תשוב לפעילות קצת מאוחר יותר- בדר"כ ביום השני או השלישי לאחר הניתוח
– מה קורה במצבים חריגים?
נניח יולדת שמתקשה לקום מהמיטה בזמן המוקצב, או לא מצליחה לתת שתן 8 שעות אחרי הניתוח
– בכל מקרה כזה היולדת תבדק על ידי הצוות הרפואי
– אם מדובר בקושי ללא סיבה רפואית או סיבוך ניתוחי אז נאפשר עוד כמה שעות
– מהו משך האשפוז אחרי ניתוח קיסרי?
– בדר"כ 3 לילות או ארבעה ימים…
– האם צפוי חום אחרי קיסרי? חולשה? סחרחורת?
– לא. חום לאחר ניתוח קיסרי הינו חריג ודורש בדיקה. בחלק גדול מן המקרים מדובר בעניין פעוט ולא מסוכן אך כל מקרה כזה מחייב התייחסות.
חולשה וסחרור אופיניים למשכב הלידה גם לאחר לידה רגילה.
– בהמשך למצבים חריגים – מה קורה אם מתפתחת תחושה "לא סטנדרטית" אחרי השחרור?
– אין בדר"כ חולשה או סחרור חמורים בהרבה לאחר ניתוח
– ממליץ להיוועץ על כל תחושה חריגה. המעקב אחר המנותחת אינו מסתיים באשפוז. אנו נלווה את המנותחות עד החלמתן המלאה, אם זה במענה על שאלות ואם בבדיקה במיון או במרפאה
– האם יש עדיפות לחזור לבית החולים בו היתה הלידה / הניתוח? או מיון נשים בקופה מספיק?
– בתור מנתח אני מבקש לדעת על כל ארוע חריג או פנייה חריגה של מנותחת שלי. במקרה שיש חשד שהארוע החריג קשור ישירות לניתוח אני ממליץ להגיע למיון בבית החולים בו בוצע הניתוח. במקרים רבים המנתח יעודכן במצב ובחלק מהמקרים גם יבדוק
– במקרה כזה, מי מעדכן אותך? והאם היולדת יכולה לדבר איתך ולקבל את חוות דעתך כדי להרגע?
– הרופא שבודק את המנותחת במיון מעדכן בדר"כ את האחראי על הניתוח בכל אירוע חריג ומתייעץ עמו. לעיתים העדכון מבוצע בדיעבד אם הארוע מינורי והשעה היא שעת לילה מאוחרת… אם אני נמצא בבית חולים ויכול להגיע – אהיה שם. אם לא – אייעץ טלפונית לרופא
נדבר כעת על ניתוח חירום. במקרה כזה – האם מדובר בהמלצה או בחובה?
– אין חובה בניתוחים. האשה היא המחליטה היחידה על גופה. לא ננתח ללא הסכמה ולכן מדובר בהמלצה. לעיתים המצב דוחק והזמן קריטי ואנו נסביר זאת לבני הזוג אך לעולם לא נכריח. ניתוח חירום הינו ניתוח המתבצע כאשר נשקפת סכנה לחיי העובר או האם אם הלידה נמשכת
– מהן ההשלכות של ניתוח חירום על פרוטוקול הניתוח?
– כאשר הזמן מאד דוחק נעדיף לבצע הרדמה כללית שהינה מהירה יותר. במצבים כאלה, לא יורשה להכנס מלווה לחדר הניתוח. כל שאר הליך הניתוח וההחלמה – זהים
– האם יש עצות שיועילו למנוע (מראש) הגעה למצב של ניתוח חירום?
– הלוואי והיו לי עצות למניעת ניתוח חירום… הייתי חוסך הרבה ניתוחים
– מהו ההבדל בין ניתוח קיסרי אלקטיבי (ניתוח על פי בחירה של היולדת) לניתוח בעקבות סיבה רפואית?
– אף אחד לא מתכנן להגיע למצב חירום. אלו מצבים שעלולים לקרות ואנו מגיבים אליהם. ניתוח קיסרי אלקטיבי הוא כל ניתוח שנקבע מראש, בין אם הוא בשל סיבה רפואית ובין אם לרצונה של היולדת ואין כלל הבדל בין הניתוחים.
– מהי דעתך המקצועית על VBAC? לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי
– לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי קרויה VBAC והיא הדרך המועדפת ללדת. במרבית המקרים נסיון יילוד וגינלי יתאפשר לאחר ניתוח קיסרי בודד בעבר ושיעורי ההצלחה בישראל בהקשר זה הינם מהגבוהים בעולם. מבין כל היולדות המנסות ללדת נרתיקית לאחר קיסרי כ 70% יצליחו. זהו שיעור אדיר לעומת שאר העולם ואנו גאים בו!
– איך זה קורה?
– ישנם מצבים בהם לא נמליץ על נסיון יילוד נרתיקי משום ששיעור ההצלחה נמוך או ששיעור הסיבוכים גבוה
– מה גרם להצלחה הזו?
– זה קורה כי היולדות והצוות הרפואי חדורי מוטיבציה להצליח, וכי שיעור הילודה בארץ גבוה יותר
– מעניין:)
– כמה ניתוחים קיסריים מותר (רפואית) לאישה לעבור?
– אין גבול למספר הקיסריים שאשה יכולה לעבור. אני ביצעתי קיסרי תשיעי ל 3 נשים שונות. קיסרי חמישי ושישי אינם נדירים כלל. בחלק מהנשים הללו אין כל זכר לניתוחים הרבים שעברו אבל צריך לזכור שעם העלייה במספר הניתוחים הקיסריים עולה שיעור הסיבוכים. יש יותר משמעות למניעת קיסרי חוזר כאשר זוהי לא הלידה האחרונה
– מה הכוונה?
– אנו מאד רוצים למנוע קיסרי חוזר שיוביל לעוד מספר ניתוחים בעתיד. לעומת זאת במקומות בהם לידת ה VBAC היא האחרונה – יש פחות "מוטיבציה" להצליח.
– מבחינה רפואית, עד כמה חשוב למנוע הריון נוסף אחרי קיסרי, וכמה זמן?
– הסיבה למניעת הריון לאחר קיסרי היא מתן שהות לצלקת הרחמית להחלים למלוא חוזקה, דבר המתרחש רק לאחר כשנה וחצי. אנו זקוקים לצלקת בשיא עוצמתה לקראת השליש האחרון של ההריון, ועל כן קיימת המלצה להמנע מהריון נוסף במשך שנה, במידה והיולדת לא מעונינת ללדת לידה נרתיקית לאחר קיסרי אלא להנתח שוב – אין מניעה מהתעברות מוקדמת לאחר קיסרי. אם למישהי מאד חשוב להרות מיד לאחר הקיסרי משיקולים שונים כגון גיל אז נאפשר לה ונבצע מעקב צמוד במהלך ההריון.
– נעבור למספר מיתוסים שאנחנו תוהים עד כמה הם נכונים, אם בכלל…
מיתוס מס' 1.
לידה של 2 עוברים או יותר חייבת להיות בניתוח
לא מדויק. מרבית הלידות של תאומים מתרחשות בלידה וגינלית.מאנו בליס מעודדים לידות נרתיקיות של תאומים ואכן שיעורי ההצלחה שלנו הם גבוהים מאד. לעומת זאת קיימת המלצה גורפת ליילד שלישיות בניתוח קיסרי משום ששיעור הסיבוכים של הילוד השני והשלישי ביילוד וגינלי הוא גבוה
מיתוס מס' 2.
כיון שקיסרי הוא לא לידה, יש קשיים בהנקה
לא מדויק. מה שמתחיל את הנקה הוא שינוי הורמונלי שחל לאחר חילוץ השליה. פעולה זו מתרחשת גם בלידה וגם בניתוח
מיתוס מס' 3.
ההתאוששות מניתוח קיסרי ארוכה יותר מההתאוששות מלידה רגילה
מרבית המנותחות מניקות ללא כל קושי. אפילו בחדר ניתוח. ניתוח קיסרי הוא ניתוח בדופן הבטן ולכן מטבע הדברים ההתאוששות שונה מאשר יולדת שלא עברה ניתוח, אך הליך ההתאוששות הינו אינדיבידואלי לגמרי. ישנן נשים שלא חשות כלל כאב באיזור הצלקת הניתוחית ומנגד ישנן נשים שחתך החיץ מסב להם קושי רב יותר מצלקת בטנית. השימוש בסיכות נמסות לסגירת החתך הניתוחי שיפר משמעותית את תהליך ההתאששות מניתוח קיסרי
– אז תוך כמה זמן צפויה התאוששות לאחר קיסרי?
– איך מוגדרת התאוששות? הליכה? תפקוד ? חופשייה מכאב?
-הרגשה שמסתכמת בתיאור "חוזרת לעצמי":))
– בדר"כ ההתאוששות הינה מלאה לאחר 2-3 שבועות. יש נשים שלאחר לידה רגילה לוקח להן זמן רב לחזור לעצמן… בקיסרי הדבר אינו שונה בהרבה. בייחוד אם מדובר בקיסרי אלקטיבי. הייתי אומר שלאחר שבועיים המצב נראה הרבה יותר טוב עבור הרוב המוחלט
מיתוס מס' 4.
הסיכון לחייה של יולדת בניתוח קיסרי הוא פי-3 מזה של יולדת בלידה רגילה
מספרית זה נכון אבל במספרים ככ נמוכים כך שלמעשה אין סיכון לחיי האשה בלידה או בניתוח קיסרי. לשמחתנו מקרי המוות האמהי בישראל הינם נדירים ביותר והנמוכים בעולם כולו
מיתוס מס' 5.
אסור להרים דברים כבדים אחרי קיסרי
בניתוח קיסרי אנו תפורים את דופן הבטן במספר שכבות. אחת השכבות הללו נקראת "פציה" והיא האחראית לכך שאברי הבטן הרבים אגורים בלחץ בתוך דופן הבטן. אם הפציה נקרעת או יש בה חור מסיבה אחרת אז יווצר מצב הקרוי הרנייה ניתוחית או בקע ובמצבים קשים יותר קרע קטן בפציה עלול להוביל לקריעתה המלאה ולפירוקה של הצלקת לחלוטין. הסיכוי לכך הינו נמוך אך הצלקת על הפציה מגיעה לשיא חוזקה כ 3 חודשים לאחר הניתוח, ולכן במהלך החודשים הללו רצוי לא להעלות את הלחץ התוך בטני כמו כל ידי הרמת משאות הכבדים מ- 10 ק"ג, כפיפות בטן, עצירות וכו'. לאחר מכן – ניתן לבצע כל פעילות. דרך אגב – מותר להרים ילדים. אם הילד שוקל יותר מ 10 קג – בקשו ממישהו אחר שיבצע את פעולת ההרמה ואז מותר לכן להחזיקו עליכן למרות משקלו
– האם המיתוס הזה נכון גם לאחר לידה רגילה?
– לא. אחרי לידה רגילה מותר להרים משאות
אנחנו עוברים לשאלות של חברות הקבוצה.
אשתי ילדה בקיסרי ואני עכשיו רוצה לידה רגילה. איך אפשר ?
נדמה לי שנגענו בנקודה זו. אנו מעודדים מאד לידה נרתיקית לאחר קיסרי והיא תהיה לידה מוצלחת במרבית המקרים. עדיף שלא לבצע הליך זירוז לאחר קיסרי, ולכן לנסות כמה שיותר להגיע עם צירים ספונטניים
– היפוך? ואקום וכו' מותר?
– מותר לבצע היפוך לאחר קיסרי ואפילו בשיעורי הצלחה זהים ליולדת ללא ניתוח בעברה, ומותר לבצע ואקום ללא חשש
– אשמח שתשאלי מה ההבדל ולמה נקרא 'קיסרי ידידותי', ואם יש אפשרות לתת משו אחר במקום אפידורל?
קיסרי ידידותי הינו קיסרי בו אנו מאפשרים לבן הזוג לשהות במחיצת היולדת לאורך כל הניתוח ועם חילוץ הילוד הוא מצטרף אליהם בהשגחת מיילדת, לא קושרים ידיים ואם הילודת רוצה בכך – היא רואה את חילוץ הילוד דרך פרגוד שקוף.
ניתוח זה נקרא "ידידותי" על ידי יולדות שהציעו את השיפורים הללו לאחר ניתוחים שהיוו עבורן חוייה שלילית ואנו לקחנו זאת לתשומת לבנו ושיפרנו.
אנחנו בהתלבטות רצינית – יש לי רקע קרדיולוגי עברתי צינתור לסגירת ASD לפני 6 שנים עבר בשלום ב"ה- עדיין אני סובלת ממגרנות וכעת נמצאה אוושה זה בבדיקה.
בלידה של בני הראשון שלוש שנים אחרי הצנתור – היא הייתה מאוד קשה היו צריכים חמצן בשבילי וחשבו כל הזמן להעביר לניתוח. באופן כללי אני חלשה מאוד ביום יום בהריון עוד יותר – וזה לא מחסור בברזל.
השאלה היא אם ניתוח זה כזה נורא? אני מרגישה שזה יכול לשמור עלי! ולהפחית את מאמץ הלידה.
מה שמוזר שהרופא נשים לחוץ והקרדיולוג רק משכנע אותי ללידה רגילה.
אני לא סבור שניתוח הוא כזה נורא אלא שהוא לא תמיד הפתרון… איני בקיא בפרטי המקרה שלך אבל אני סובר שרפואית אפשר ללדת לידה נרתיקית. אם הלידה הקודמת היתה טראומתית עבורך – בהחלט זו לא טעות לבקש להנתח
עברתי קיסרי לפני חמש שנים, לאחר מכן לידת וואקום לפני שלוש שנים, ועכשיו אני בשבוע 39, קרוב לשבועיים עם צירים לא סדירים, חלקם ארוכים מאוד וכואבים ממש.
האם יש מה לפחד בגלל היסטורית הקיסרי ולגשת לבית החולים להבדק, או לחכות שזה יתקדם ללידה פעילה יותר.
מציע להמתין להתפתחות צירי לידה ספונטניים, אלא אם מתעורר כאב באיזור הצלקת המצדיק בדיקה. אנו נוהגים שלא להתערב בלידות לאחר קיסרי על ידי זירוז תרופתי ולכן אני סבור שפנייה למיון לא תועיל
נשמח לשמוע קצת הרחבה והסבר על האפשרויות הקיימות/לא קיימות ללדת לידה רגילה לאחר יותר מניתוח קיסרי אחד.. תודה!
זו שאלה מצוינת ומורכבת. הסיבוך המשמעותי ביותר בלידה לאחר קיסרי הוא קרע של הרחם ובעקבותיו מצוקה עוברית ואף נזק מוחי. סיבוך זה הוא נדיר לאחר ניתוח אחד, הוא הרבה פחות נדיר לאחר שני ניתוחים. לכן אנו ממליצים מאד להמנע מכך. עם זאת – אף אחד לא יכול להכריח יולדת להנתח ללא הסכמתה. אנו רק יוכלים להביע את דעתנו הרפואית כי מדובר בסיכון מוגבר לפגיעה
נשמח לקרוא מס' מילים לסיום
נהניתי להתארח בקבוצה שלכן. נפגש בלידה רגילה – בליס…
תודה רבה לפרופ' מסלוביץ' מבי"ח ליס – איכילוב על המידע הנרחב והבהיר. הצלחת להרגיע לא מעט חברים בקבוצה, וזו הצלחה גדולה!! ההודעות שאני מקבלת באישי רק מוכיחות זו.
מרבית המנותחות מניקות מיד ללא קושי?? בתור מה אתה אומר את זה- בתור אישה מניקה אחרי קיסרי? וגם אם מיד לאחר הניתוח תחת השפעת החומרים המרדימים לא מרגישים (האזור הדואב רדום), אז כמה שעות אחר כך מרגישים כאב עצום וקושי למצוא תנוחה להנקה טובה. הרבה נשים מוותרות על ההנקה מסיבה זו. החלמה מלאה תוך שבועיים או שלושה? באיזה ניתוח- הראשון? השני? החמישי? נשים רבות ממשיכות לסבול כאבים שקשורים לניתוח ולהידבקויות במשך שנים. התשובות שניתנו לראיון הזה מציירים תמונה הרבה יותר ורודה ממה שהיא באמת. אם תשאלו קבוצה של נשים שעברו מספר ניתוחים, וכנות עם עצמן, תגלו שהמציאות אחרת.
תודה על המידע. ראיון עם הרבה תוכן חשוב.
תודה.