ניתוח קיסרי ידידותי ליולדת ולא פחות מכך גם ליילוד. זה לא חלום!
ערב טוב ד"ר לינדה הראל, סגנית מנהל אגף נשים ויולדות מרכז רפואי מעייני הישועה
שמחים לשמוע אותך כאן.
– ערב טוב לכולם
– שבוע שעבר שמענו מפרופ' שרון מסלביץ' מידע רב על ניתוחים קיסריים, הבנו איך אפשר להפוך את הניתוח הקיסרי לקצת יותר ידידותי, אבל לא דברנו בכלל על הצד של היילוד. מהי דעתך המקצועית בנושא?
– העובר נמצא בתוך מקום מוגן, חם, רטוב וחשוך. במהלך לידה רגילה הוא מרגיש שמשהו קורה. הבית שלו הולך ונסגר עליו, הוא ״נדחף״ לתעלת הלידה, ויוצאים המים מה״בריכה״ שלו. בנוסף, אם לאמא כואב, הוא מרגיש את הכאב ולפעמים את הצעקה של האמא. לעומת זאת, בניתוח קיסרי יש מעבר מאד חד מאד בין הסביבה המוגנת המוכרת לחיים החוץ רחמיים. בחדר ניתוח קר, מואר, יבש ופתוח. והמעבר הזה מתרחש ברגע.
– כלומר, תהליך הלידה הכואב הוא חלק חשוב עבור היילוד? האם הוא סובל במהלך הלידה?
– אנחנו לא יכולים לדעת מה בדיוק העובר חושב. אף אחד מאיתנו לא זוכר, ואולי טוב שכך. אבל אינסטינקטיבית נראה שאם הלידה מתרחשת בשלווה, המעבר מהחיים התוך רחמיים לחוץ רחמיים יותר נעים.
– מהי המשמעות של ניתוח קיסרי ידידותי מבחינת היילוד? איך אפשר להפוך את התהליך לקצת פחות מפחיד עבורו?
– במעייני הישועה מיישמים שיטה של ניתוח קיסרי ידידותי גם לתינוק. לפני שמוציאים את התינוק מסיטים את האור (המסנוור) הצידה, מוציאים את התינוק לאט מאד ובעדינות, עוטפים אותו בחיתול חמים ונותנים לו דקה של ״עיכוב ניתוק חבל טבור
בדקה הראשונה לחיי התינוק יש זרימת דם מאד עשיר בתאי גזע של דם שזורם מהשליה לתינוק. אם ממהרים לנתק את חבל הטבור, הדם הזה נזרק לפח עם השליה.
– מהי החשיבות של תאי הגזע שמגיעים בדקה הזו?
– הדם שזורם מהשליה לתינוק בדקה הראשונה לחיים עוזר למנוע אנמיה בעובר. ותאי הגזע האלה חשובים לייצור תאי דם בהמשך. מיד אחרי ניתוק חבל הטבור שמים אותו ״עור לעור״ על האמא.
– מדוע חשוב שהיילוד ירגיש את העור של האם?
– אנחנו יודעים שתינוק שנולד בלידה נרתיקים נחשף לחיידקים מתעלת הלידה. זה עוזר לו למערכת החיסון. בניתוח קיסרי הכל סטרילי. הדבר הראשון שבא במגע עם מערכת העיכול של העובר הוא הידיים של הצוות המטפל. ייתכן שיותר בריא ליילוד להיחשף לחיידקים על עור האם ואף לחלב אם מיד עם הגעתו לעולם
– כלומר החשיבות היא רפואית בלבד, ובמידה ולא מתקיים "מגע עור לעור" מכל סיבה שהיא לא צפויה השפעה על בעיות רגשיות?
– ילדים שנולדים בניתוח קיסרי בסיכון גדול יותר לחלות בסוכרת והשמנת יתר במהלך חיים הבוגרים. אנחנו מייחסים תופעה זו ל-micribiome – אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול של היילוד. בקרוב נתחיל במחקר השוואתי בין ילדים שינקו ישר על שולחן הניתוחים וכאלה שינקו בשלב מאוחר יותר.
– נשמע מעניין ביותר, נשמח לשמוע עליו כשתסיימו.
– ייתכן שנמצא ממצאים משכנעים לכולן להתחיל הנקה מיד כבר בחדר ניתוח!
– מהי השפעת מגע האם על היילוד, מהפן הרגשי / נפשי? לפחות מתוך הידוע היום…
– המגע הראשון בין האמא ליילוד הוא תמיד מרגש ודרמטי.
כל תינוק (בריא) שנולד בניתוח קיסרי בוכה מאד. אנחנו רואים שכמעט כולם נרגעים ונושמים מצויין כששמים אותם ״עור לעור״ על האם מיד אחרי הניתוק. זו גם חוויה חשובה לאמא. אנחנו שמים את הראש של התינוק מעל ללב של האמא- שישמע קולות מוכרים ומעודדים את האמא לדבר אל התינוק- גם קולות מוכרים.
– מהו הנוהל במעיני הישועה לגבי ליווי בניתוח קיסרי?
– אנחנו מאפשרים מלווה אחד בלבד בחדר ניתוח.
– בתקופת הקורונה? או באופן כללי?
– בחדר לידה כבר לא מגבילים (בשיא הקורונה הגבלנו למלווה אחד)
– תמיד אפשרנו רק מלווה אחד בחדר ניתוח. כך גם ברוב בתי החולים.
– במידה ומחליטים ללדת קיסרי בבית חולים אחר, האם אפשר לבקש לעטוף את היילוד בחיתול חמים?
– ברוב בתי החולים לא מבצעים עיכוב ניתוק חבל טבור כשיגרה. אם מנתקים מיד ומוסרים למיילדת, היא כבר עוטפת את התינוק ואז מעבירה אותו לאמא. בפגים חשוב מאד ביצוע עיכוב ניתוק חבל טבור ונוהגים כך ברוב בתי החולים.
– באיזה שלב כדאי לבקש חימום ועיכוב ניתוק חבל טבור?
– עדיף לבקש רק במקומות בהם הצוות מיומן ומרגיש נח עם זה. לא כדאי שצוות שרגיל לנתק מיד יחכה עם תינוק חשוף לאור, רעש וקור במשך הדקה הראשונה לחייו.
– מהי דעתך המקצועית על שמירת דם טבורי? יש לא מעט פרסומים בנושא, ומדובר בעלות די גבוהה…
– הדם שנאסף מחבל הטבור אחרי הניתוק יכול להישמר לצורך תרומה כתחליף לתרומת מח עצם. זה בשימוש לחולים אונקולוגיים. הכמות לא גדולה ולכן זה נאסף בדרך כלל לילדים חולי סרטן. אפשר לשמור דם טבורי באופן פרטי למקרה שח"ו יהיה צורך לבן משפחה בתרומה כזו. כבר אספנו הרבה מנות ״ייעודיות״ לילדים במשפחה שהיו זקוקים לתרומת דם כזו.
– נחזור ליולדת, איך מקלים על הכאב של הצלקת בימים הראשונים?
– חשוב למנוע כאב אחרי ניתוח. אין שום תועלת בכאב מהניתוח. ולכן חשובה צורת תפירת העור ובנוסף יש "תפריט" מאד עשיר של משככי כאבים שכדאי לקחת בימים הראשונים אחרי ניתוח.
– מהו? נשמח לפירוט האופציות הרווחות היום, ומהי האופציה המועדפת?
– אקמול, אופטלגין, וולטרן, Apotel, Tramal ועוד הרבה. לגבי הסגירה – הוכח שעדיף לבצע תפירה תת עורית מאשר לסגור עור בסיכות. ולכן תמיד כדאי לבקש תפירה תת עורית. במעייני הישועה זו שגרה כבר שלוש שנים.
– איך מתבצע ההליך שנקרא "תפירה תת עורית"? ולמה היא עדיפה?
– תפירה תת עורית מתבצעת בחוט נמס ואין צורך להוציאו. זה נראה בסוף קצת כמו "מכפלת נסתרת" בחצאית, מה שדורש מיומנות ולוקח קצת יותר זמן מסגירה בסיכות. היתרון הוא שאין מעבר בין העור לתת עור וזה מקטין סיכון לזיהום, וכמובן הרבה יותר נח למנותחת.
– כלומר בשיטת התפירה התת עורית האישה לא צריכה לחזור כדי להוציא תפרים, נכון?
– בהחלט!
– כמה זמן הצלקת צפויה לכאוב?
– מאד אינדיבידואלי. בין יממה לכמה ימים. חוץ מתרופות משככי כאבים, החיבור ליילוד והרגשת האהבה האינסופית עוזרים מאד לשיכוך כאבים.
– הבנתי שאפשר לבקש הזרקת חומר הרדמה מקומי כדי להקטין את הכאב, מה זה ומתי מתבצע ההליך?
– ישנה גם טכניקת הרדמה עם הוספת מעט מורפיום בהרדמה הספינלית שמקטינה כאבים ביממה הראשונה
– את זה המנתח מוסיף לפני סגירת העור. אם יש מורפיום בהרדמה הספינלית בדרך כלל אין צורך להוסיף הרדמה מקומית.
– איך מזהים צלקת מזוהמת? ואיך מטפלים בה?
– תסמינים של זיהום בפצע הם כאב, אודם, נפיחות והפרשה מוגלתית מהפצע. הסיכון גדול יותר בניתוחי חירום כשמקצרים את הרחצה הסטרילית בשל מצב החירום. הטיפול הוא גם מקומי (שטיפה, ניקוז מוגלה) וגם אנטיביוטיקה דרך הפה או דרך העירוי, לפי חומרת הזיהום.
– מהם התכשירים המומלצים לשטיפה?
– מים וסבון. אין צורך בסבון מיוחד אם אין זיהום
– מהו הסבון המומלץ במידה ויש זיהום?
– סבון אנטיספטי כמו זה שמשתמשים בו לרחצת ידיים סטרילית בחדר ניתוח.
– נעבור לנושא האחרון: השפעת הניתוח הקיסרי על הלידות הבאות.
מה דעתך המקצועית על VBAC – לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי?
– בהרבה מקרים אפשר לאפשר לידה רגילה אחרי ניתוח. חשוב מאד שהצוות שמקבל החלטה על המלצה כזו יראה את דו״ח הניתוח כדי לוודא שלא היו סיבוכים המהווים סיכון בניסיון כזה. הסיכון לקרע של הרחם במהלך לידה אחרי ניתוח קיסרי גדולים יותר במקרים של ניתוח קיסרי לפני שבוע 32, בפרק זמן קצר (פחות מ-18 חודשים) מהניתוח עד ללידה, ומצבים בהם היה קרע ברחם או הרחבת החתך ברחם בזמן הניתוח. כל זה אפשר ללמוד מהכתוב בדו״ח הניתוח.
– האם מבצעים אצלכם, במעייני הישועה VBAC אחרי שני ניתוחים קיסריים?
– במקרים בהם אשה ילדה גם לידות רגילות הסיכוי ללידה רגילה אחרי ניתוח גדול יותר. רק במקרים שעברו וועדה שמקפידה לוודא שאין תוספת סיכון. מעיינים בדו"חות הניתוחים, מוודאים שכל התנאים מתאימים (וכמובן אם זו בקשת היולדת!), שהלידה מתחילה באופן ספונטני ומתקדמת באופן תקין, ואז זה קורה.
יש לנו מאות רבות של מקרים כאלה.
– האם דו"ח הניתוח המלא ניתן ליולדת בזמן השחרור? כלומר: במידה והקיסרי בוצע בבית חולים X, והפעם היולדת בוחרת ללדת בבית חולים אחר, אם היא מגיעה ללידת VBAC עם מסמכי השחרור של ניתוח הקיסרי הקודם, הצוות הרפואי יקבל את כל הפרטים?
– בתוכנת המחשב שבשימוש בחלק מבתי החולים, דו״ח הניתוח נכנס אוטומטית למכתב סיכום. אבל בכל מקרה, כדאי לבקש העתק של דו״ח הניתוח לפני השחרור. זה מקל אחר כך כששוקלים VBAC.
– יש דעה שרווחת בציבור שבמעייני הישועה ממהרים לנתח. נשמח לשמוע אם זו טענה נכונה או עוד מיתוס שקרי
– אחוז הניתוחים הקיסריים שלנו הוא פחות מ-10%. הסטטיסטיקה הארצית היא כ-18%
– מרשים!!!
– אפשר לייחס נתון זה גם לרצון המטופלות וגם לעובדה שאחוז הנשים הוולדניות גדול יותר מבתי חולים אחרים.
וכעת, נעבור לשאלות מחברות/י הקבוצה:
וואקום מול קיסרי מבחינת השפעה על התינוק. תודה, רחלי.
שלום רחלי,
לפעמים יש צורך להוציא תינוק מהר ככל הניתן בגלל מה שקרוי ״מצוקת עובר״ או סכנה מיידית לאם.
אם יש תנאים מתאימים (פתיחה מלאה, עובר בגודל שיכול לעבור את האגן, וגובה ראש מספיק נמוך באגן) לפעמים בטוח יותר ומהר יותר ליילד בוואקום.
כשאין תנאים לוואקום ויש צורך רפואי לסיים את הלידה מיידי, עושים ניתוח קיסרי חירום.
האם יש קשר בין הכאבים במיקום 'האפידורל' בגב אפילו כשנתיים אחרי? להזרקה עצמה בניתוח?
נדיר ביותר כאב כזה כסיבוך מהרדמה אפידורלית.
יותר שכיח שינויים בעמוד שדרה בלי קשר להרדמה, שקורים לפעמים אחרי לידה
האם עובר שנולד בניתוח קיסרי,יתפתח לאט יותר ,או יסבול באיחור התפתחותי מוטורי מעובר שנולד בלידה נרתיקית?
ההבדלים שהוכחו הם יותר מחלות מטאבוליות של סוכרת והשמנה.
כמובן שאם העובר היה במצוקה חריפה וחוסר חמצן ממושך, ועקב כך נולד בניתוח בהול, זה יכול להתבטא בהמשך חייו.
שלום. לפני כשבוע עברתי קיסרי שני. אני שולחת כמה שאלות שחשובות לי. אשמח לתשובות כדי להחכים וכדי להיות יותר רגועה.
1. מה חשוב לעקוב אחרי ניתוח קיסרי?
חשוב להתנייד (כדי למנוע קרישי דם בוורידי הרגליים), חשובה יציבה נכונה (כדי להקטין כאב גב -גם אחרי לידה ועוד יותר אחרי ניתוח), חשוב לשמור על ניקיון פצע הניתוח, וחשוב להישמע להמלצות הרפואיות עפ״י המקרה.
וכפי שכתבתי קודם, כדאי לבקש דו״ח הניתוח לפני השחרור.
מזל טוב!!
2. לאחר ניתוח קיסרי : שטף דם על הבטן. הרופאים באשפוז אמרו שזה תקין. הבטן קצת רדומה באזור. השטף דם מתחיל להצהיב ונראה שהוא מתרפא. בכל זאת, אני קצת דואגת כי הבטן רדומה . רוצה לשמוע שזה נורמלי וקורה.
לפעמים בזמן הניתוח יש פגיעה בעצב שמעצבב את דופן הבטן. בדרך כלל זה חולף, אבל יכול לקחת שבועות רבים.
כשיש שטף דם מתחת לעור זה נספג לבד. (כמו ״פנס״ בעין). חשוב להקפיד מאד על ניקיון הפצע כי שטף הדם מתחת לעור עלול להזדהם.
3. כואב לי מאד לקום מהמיטה. יש שיטה/ דרך לעשות את זה יותר בקלות? כמובן שגם אשמח לדעת שזה שזה כואב לא אומר שזה מסוכן.
אחרי לידה (גם רגילה וגם ניתוח) יש שינוי מיידי במרכז הכובד של הגוף. ה״מסה״ של עובר, מים ושליה שיכולים לשקול יחד מכל 5 ק״ג פתאום נעלמת ועמוד השדרה מתיישר מחדש. זה יכול לגרום לכאב גב. זה חולף תוך 10 ימים עד שבועיים. אם זה לא חולף או אף מתגבר מיום ליום יש צורך לפנות לבדיקת אורטופד לשלול בעיה אורטופדית כגון פריצת דיסק.
4. יש לי תחושה כאילו משהו זז בבטן כשאני הולכת. זה נורמלי?
הרחם אחרי לידה (או ניתוח) הוא בגודל רחם בחודש חמישי. לוקח כחודש עד חודש וחצי עד שחוזר לגודל רגיל. בזמן הזה גם איברים אחרים בבטן (מעיים) חוזרים למקומם. יש נשים שמרגישות את ה״חזרה למקום״ הזה. זה בדרך כלל לא כואב.
5. באופן כללי אני רוצה להיות בטוחה שעשו עבודה טובה בניתוח ואני בדרך להחלמה טובה כמו בקיסרי הקודם. המחשבה שחתכו ותפרו אותי קצת מלחיצה אותי על מצב הבטן שלי וכל האיברים הפנימיים ובעיקר הרחם. אשמח לדברי עידוד בנושא, וכן האם כדאי למנוע הריון לאחר קיסרי שני?
ההמלצה הגורפת היא להימנע מהריון לשנה אחרי ניתוח. יש מקרים (למשל בנשים מבוגרות יותר) שהאשה לא מעוניינת להמתין. כדאי להתיעץ עם רופא אם מתכננים עוד הריון מיד אחרי ניתוח קיסרי.
אם את מרגישה טוב, קרוב לוודאי שהגוף הצעיר, החזק והבריא שלך עושה החלמה מצויינת.
6. מהי רמת המאמץ המומלצת לפי שבועות מיום הניתוח ןהלאה. כשהלכתי יותר מידי חשתי חולשה וסחרחורת קלה.
הכי חשוב זה להיות קשובה לגוף שלך. לא להתיש את עצמך אבל גם לא להגביל את עצמך. מומלץ מאד להימנע מהרמת משקלות (לא יותר כבר מהתינוק הנוכחי!) ותרגילי בטן, למשך שלושה חודשים אחרי ניתוח.
אחרי שלושה חודשים אפשר לחזור לכל פעילות גופנית.
7. האם חומרי ההרדמה עדיין משפיעים עלי?
לא
8. באמצע הניתוח לאחר שהוציאו את התינוק הרגשתי כאבי כתפיים חזקים וזה גרם לי להיסטריה אז המרדים טשטש אותי,
בנוסף, היתה לי כל הזמן תחושה שאין לי אוויר, שמו לי מסכת חמצן אבל התחושה לא נעלמה לגמרי. האם ניתן למנוע את זה בניתוח הבא?
הכאב בכתפיים נובע מאויר שנלכד מתחת לסרעפת. זה תמיד נספג לבד. לפעמים זה כורם לאי נוחות לכמה ימים. זה מגיב לתרופות לשיכוך כאבים.
התחושה של חוסר אויר נובעת מכך שלפעמים ההרדמה מחלישה את התחושה של הסרעפת. ואז למרות שהאשה נושמת מצויין ומאווררת מצויין את הריאות, היא לא מרגישה כרגיל את תנועת הסרעפת וזה יכול לגרום לרגשה שהיא לא נושמת.
סבלתי מבצקת בסוף ההריון (שללו רעלת) כעת רגל אחת רגילה והשניה קצת נפוחה. זה נורמלי? יש פה משהו מסוכן?
נבצרות אחרי הלידה לפעמים לא סימטריות. חשוב לשלול בעיה של אי ספיקה של ורידי הרגליים או דלקת בווריד. אם זה נשלל (קלינית ע״י בדיקת רופא או בדופלר ורידי הרגליים) אז מחכים בסבלנות והבצקת חולפת.
– תודה רבה לד"ר לינדה הראל המסורה על שעה וחצי(!) של פגישה להעברת מידע חשוב וחיוני עבורנו.
אין די מילים שיכולות להביע את ההערכה על מסירות זו.
– באהבה גדולה ️ יישר כח גדול על קיום הקבוצה החשובה הזו. ולסיום – חשוב להתחבר לתהליך של קבלת החלטות רפואיות וגם אם יש צורך בסיום ההריון בניתוח קיסרי, כדאי לקבל את זה ולא להרגיש אכזבה. ולקבל את היילוד מה שיותר מהר (רצוי על שולחן הניתוחים במידת האפשר) ולהתחבר לתינוק. ולא לשכוח שגם הוא עבר דרך! ולהשלים את כל תהליך הלידה או הניתוח עם האהבה האינסופית שיש לכל אמא ליילוד שלה.
– תודה רבה.
